מלחמה בישראל

מחמם את ליבנו לראות את התמיכה הכמעט מכרעת בישראל במלחמה הנוראה הזו. באופן מוזר, כל העולם מתעניין במדינת היהודים. ידוענים, עיתונאים, שרים וראש הממשלה הביעו את אהדתם ועומדים איתנו. מבנים מרכזיים כמו מגדל אייפל בפריז היו מוארים בצבעי דגל ישראל. עם זאת, אין צורך להטעות את העניין, התרועות והאורות המופנים על הבניינים והמגדלים. הם פשוט משקפים משהו בחזרה אלינו ויכולים להתעמעם בשנייה.

אנחנו אלה שצריכים להאיר, להיות "אור לגויים" ולהוות דוגמה לכל העמים. נוצרנו כחברה מופת שבה התקיימה אחדות, להיות החלוצים של הקשר האנושי. ברגעים אלו, אולי יש בנו ברק חיוור, מידה של סולידריות מול המכות הקשות שספגנו. אם לשון הרע תשתלט עלינו שוב, ותשוב בינינו גאווה מכוערת, נאבד את היחס הטוב של העולם. זהו חוק.

אותם מנהיגי עולם שעומדים איתנו היום אינם מבינים בעצמם את משמעות הדאגה המופגנת שלהם לגורל העם היהודי. משלי קובעים: "לבם של מלכים ביד ה', כי לכל אשר חפצו ייכנעו לו", והכוחות הקובעים את דרכם של החזקים הטבעיים קובעים גם את הרגשת מנהיגי העולם. אולי עכשיו הם חשים בתוכם נטייה כלפינו. הם הרגישו אחרת אתמול.

כשאנחנו מתאחדים מתוך רצון אמיתי, כשאנחנו מתקדמים אחד לקראת השני בידיים פשוטות, לא מתוך הכרח וכאב, אז אומות העולם לא רק ידברו מילים יפות שלא תמיד באות מהלב, אלא כמו הנביא ישעיהו הבטיח לבני ישראל: "אשא את ידי אל הגויים והגוים, ואעשה את אותותי, ובניכם ישאו אותם בגאווה ובנותיכם ישאו אותם על כתפכם." יזכו בכבוד הכנה והערכתנו העמוקה.